מסורתית מנהלי מערכות המידע היו האחראים למערכות המידע (החומרה, התוכנה התשתיות) וגם למידע הארגוני עצמו. בהמשך האחריות למידע עברה ממנהלי מערכות המידע למשתמשים העסקיים בתוך הארגון בחטיבות השונות. 
ארגונים חיפשו תובנות בדאטה שלהם והחלו לבצע אנליזה של הנתונים העסקיים, על מנת להבין טוב יותר את הביצועים העסקיים שלהם ועל מנת לשפר אותם. 
בשנים האחרונות, החלה להתפתח בארגונים, הכרה בכך שדאטה איכותית, מדויקת וזמינה היא מנוע צמיחה, לשיפור התחרות, להגברת נאמנות לקוחות, להתייעלות עסקית ועוד ועוד. יצרני הדאטה מצויים כיום בכל קצוות הארגון. חלקם הם אנושיים וחלקם הם התקנים המחוברים לרשת.
האמירה העכשווית היא ש"דאטה היא הנפט החדש" מייצגת היטב את ההכרה בכך שדאטה היא נכס ארגוני שצריך לנהל, וסללה את הדרך להכיר בכך שנדרשת לקיחת אחריות על נכסי המידע בארגון, על ידי דמות שתדע לדבר גם את השפה העסקית וגם את השפה הטכנית. כך נולדו להם ראשי תיבות חדשים: CDO - chief data officer - תפקיד ניהולי בכיר, חדש יחסית בעולם, ובוודאי בישראל, שתפקידו להוביל את אסטרטגיית הדאטה בארגון. 
ברשת לינקדאין איתרתי 5800 בעלי תפקיד בכל העולם. בישראל רשומים בלינדקאין כ-10-15 CDO בלבד, בחברות הפועלות בישראל. 
מה באמת תפקיד ה-CDO בארגון? למי הוא מדווח? אילו אתגרים עומדים בפניו, מה הוא צריך לעשות על מנת לצלוח את הפוליטיקה הארגונית? 
האורח שלי, עידו ביגר, כבר עושה את תפקיד ה- chief data officer השני שלו ברציפות. הוא היה ה- CDO של חברת YES וכיום הוא ה- CDO של אל-על.

See omnystudio.com/listener for privacy information.