לפני קצת יותר מעשרים שנה, לקראת תום המילניום, העולם היה כמרקחה. השמחה היתה מהולה בפחד, ההתרגשות מעורבת בחששות.

הנבואות האפוקליפטיות חזו כי במעבר בין שנת 1999 לשנת 2000 יתרחשו קטסטרופות נוראיות. נבואות הזעם שהגחלים הלוחשות שלהן לובו בתקשורת, גרמו למומחים לחזות כי רכבות יתנגשו, כורים גרעיניים יתפוצצו, מטוסים יפלו כאבנים מהשמיים, הפסקות חשמל עצומות יתרחשו, מערכות בנקאיות ופיננסיות יבצעו חישובים לא נכונים ויגרמו לקריסה של המערכת הפיננסית, מערכות שלמות ישתבשו ותוהו ובוהו ישלוט בעולם.

האחראי לכל אותן נבואות זעם, הוא כשל תכנוני במערכות מחשוב שונות שתוכננו בעידן בו נפח זיכרון היה משאב בחסר ולכן ייצוג השנה במערכות אלה התבסס על שתי ספרות ולא ארבע ספרות, "לחשוב" במעבר בין שנת 1999 לשנת 2000, כי השנה היא 00 (כלומר 100 שנה לאחור).

הכשל הזה קיבל את הכינוי "באג 2000" (Y2K). ההערכות היתה לא רק ברמה של ארגונים אלא גם ברמה המדינתית. בסופו של דבר, ההערכות הגלובאלית לבאג, תוך השקעות עתק בתיקון הליקויים, במשך השנים שלפני מעבר המילניום, הובילה לכך שלא נרשמו אירועים חריגים, בוודאי לא אירועים אפוקליפטיים, ועוררו ביקורת קשה על כך שכל הנושא היה בעצם… סוג של הונאה אחת גדולה.

אפוקליפסה עכשיו – המשבשים הגדולים

השיבושים שנביאי הזעם ניבאו שיתרחשו ב-"באג 2000" אולי לא קרו, אך בעשרים השנים שחלפו מאז, העולם השתנה בלי הכר ואנחנו חיים כיום בתקופה בה נדמה שהביטוי "הישן והמוכר" איננו קיים עוד. הכול סביבנו משובש. תעשיות וענפים שלמים שהיו יציבים ובטוחים, השתבשו בגלל קריסת "המתווכים" ששלטו בשווקים ובערוצים ובעיקר הודות השתלטותו של המתווך הגדול והכל-יכול, שהחליף אותם (אפילו בלי שימוע): האינטרנט.

הסמארטפון שנולד 7 שנים אחרי באג 2000, הפך את הטלפון הנייד לסוג של "אולר שוויצרי" שיש בו כמעט הכל. הטלפון הוא הטלוויזיה (נטפליקס, יו-טיוב ועוד) והטלוויזיה היא הרדיו (אפל מיוזיק, ספוטיפיי, פודקאסטים, ספרים מוקלטים) והמתווך הוא האינטרנט.

שירותי ענן שונים בשילוב עם הסמארטפון והאינטרנט, הובילו לכך ש"בית המלון" הכי גדול בעולם הוא AIRBNB ותחנת המוניות הכי גדולה בעולם היא UBER. לאף אחת מהן אין נכסים בבעלותן, אלא הן "יוצרות שוק", כלומר מייצרות מפגש (תיווך) בין צרכן לנותן שירות. ענפים רבים נוספים משתמשים באותו מודל בדיוק (פירוט למטה).

יש הטוענים כי מודל כלכלי שכזה מביא לריכוזיות רבה של ענקיות טכנולוגיות השולטות בשוק, פוגעות בתחרות וממוטטות אגב כך את המודלים הכלכליים שקדמו להן. מנגד, יש הטוענים את ההיפך: כלכלה חופשית מפתחת ומעודדת תחרות, ומאפשרת השתתפות של כל אחד ואחת בכלכלה החדשה. למודל הזה קוראים "כלכלה שיתופית" (Sharing Economy) והוא אחראי לעליית הרשתות החברתיות ובמידה רבה, בזכותו הכוח מצוי כיום בידי הלקוח ואילו אחרים טוענים שזה מעודד חלטורות…

למאמר המלא https://crm.buzz/the-y2k20-bug/

See omnystudio.com/listener for privacy information.