בשנות ה-30 של המאה ה-1 הוצא להורג בצליבה היהודי הגלילי ישוע בן יוסף. היה זה אירוע לא חשוב, שהתרחש בשולי האימפריה הרומית. קומץ חסידיו, אנשים פשוטים, רובם חסרי השכלה, ניסו, במידה מוגבלת של הצלחה, לשכנע אחרים כי רבם היה המשיח, כי קם לתחייה ביום השלישי לאחר מותו, וכי הוא עתיד לשוב אל העולם ביום הדין. מעטים האמינו כי הופעתה של חבורה זו הינה יותר מאשר אפיזודה חולפת. אבל מה שנראה בלתי–אפשרי קם והיה: במאה ה-4 הפכה הנצרות מאמונתה של כת קטנה ונרדפת לדת האימפריה הרומית. בתקופה שלאחר התמוטטות האימפריה במערב עיצבה הנצרות את תפיסת עולמם של עמי אירופה, ושימשה גורם מלכד לערב רב של תרבויות ומסורות שקמו על חורבות התרבות הקלאסית והחל מן המאה ה-12 השיגה הכנסייה הנוצרית, באמצעות מוסד האפיפיורות, עמדת השפעה חסרת תקדים על ענייניה הפוליטיים והתרבותיים של אירופה. קורס זה מתאר את התפתחות הנצרות מימיה הראשונים ועד לרפורמציה של לותר.

פרופסור אביעד קליינברג הוא ראש ביה"ס להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ ומנהל ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב ע"ש חיים רובין. קליינברג הוא היסטוריון העוסק בתופעות דתיות, בעיקר בימי הביניים.