איתי שכטר פרש מהכדורגל בגיל 38, אחרי קריירה ארוכה שכללה אליפויות, הופעות בנבחרת ושערים בלתי נשכחים. הוא עזב את המגרש עם ברך פגועה ותחושת ריקנות קשה, ונכנס לתקופה מטלטלת של חיפוש זהות. את הדרך חזרה למצפן פנימי הוא מצא דרך המשפחה, האמונה, וההזדמנות לפרשן את המונדיאל בקטאר – בזמן שהיה עדיין שחקן פעיל בהפועל באר שבע.

בשיחה עם יוסי מרשק הוא מדבר על הקריירה שבנה, על האתגרים של פרישה, על הקושי לשלב חיי מסורת עם מציאות מודרנית – למשל כשבנו משחק כדורגל בשבת – ועל המקום שמצא בטלוויזיה, שבו הצליח להביא לידי ביטוי את ההבנה העמוקה שלו במשחק ואת האישיות המחברת שלו מחדר ההלבשה.