חינוך לא בכותרות לקראת הבחירות. קצת טיקטוק, קצת התבטאויות של שר החינוך, קצת פיז"ה, שום דבר רציני. כל המפלגות מציעות סיסמאות במצע שלהם בנושא החינוך, שהן לרוב ריקות מתוכן.

המפלגה היחידה שהתייחסה ברצינות יחסית לנושא החינוך הייתה מפלגת "זהות", שהציעה רעיון שאפתני- יישום שיטת הוואוצ'רים בחינוך. ברשת החברתית התפתח דיון על השיטה, ואני הבנתי שדווקא פה יש הרבה מעבר לכותרת, והעיסוק בסוגיה הזו מתקשר לסוגיה אחרת שנשמעת בקבוצות רבות של מורים ומנהלים - החוסר באוטונומיה.

במטרה ליצור שיח אמיתי, עמוק ופחות כותרתי,בחרתי לעסוק בקשר בין אוטונומיה בחינוך לשיטת הוואוצ'רים. למה מתכוונים כשמדברים על אוטונומיה בחינוך? האם וואוצ'רים היא הדרך היחידה? האם תחרות בין בתי ספר היא דבר חיובי? איך יוצרים אותה בישראל, תחת מערכת כל כך ריכוזית? האם ניתן לקיים אוטונומיה ללא וואוצ'רים? האם אוטונומיה מנוגדת לשיוויון?

בפרק התארחו פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן גוריון, אברום תומר מהקואליצייה לאוטונומיה בחינוך ועמנואל זילברמן ממנח"י - מנהל חינוך ירושלים.

פתיח וסיום - "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ

מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "חינוך בעולם החדש" ולרשת הפודקאסטים BGU Radio

המנהלים נגד משרד החינוך: על ריכוזיות במגזין "המקום הכי חם בגיהנום"

הקואליציה לאוטונומיה בחינוך

ההפרטה במערכת החינוך בישראל, ניר מיכאלי