Podchaser Logo
Home
אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

בת אל מששה אשכנזי

אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

A daily Society, Culture and Personal Journals podcast
Good podcast? Give it some love!
אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

בת אל מששה אשכנזי

אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

Episodes
אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

בת אל מששה אשכנזי

אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

A daily Society, Culture and Personal Journals podcast
Good podcast? Give it some love!
Rate Podcast

Episodes of אמא אתיופית -חוכמה עתיקה בארץ חדשה

Mark All
Search Episodes...
יש מנהיג כריזמטי שהולך מלפנים וקורא "אחריי!" זו שיטת הנהגה נפוצה בתרבות המערב.מי שנתפסים כמנהיגים בחברה שלנו הם לרוב דמויות שלוקחות מקום, שתופסות את מרכז הבמה, וזה בסדר גמור. רק שיש שיטת הנהגה אחרת. יש רועי צאן, כמו משה רבינו ודוד המלך,המנהיגים
בפרק הזה אני מתארחת בפודקאסט הנפלא של מיא סיני "אנשי הקול החדש" לעבור ממדינה אחת לאחרת זה מסע בין עולמות. לעבור מהכפר המסורתי לעיר המודרנית זה מסע בין קצוות. בפרק הזה מיא ואני משוחחות על המסע הזה בין שתי תרבויות, שתי שפות ועל המפגש ביניהן. המסע
 בעולם המודרני אין מקום לזקנים,  בעולם המודרני המהיר והקצבי לא פעם אנחנו מתעלמים מהדור המבוגר, רואים בהם עול  מה הם כבר יכולים ללמד אותנו הצעירים?  בעולם המסורתי/כפרי לזקנים ולמבוגרים היה מקום של כבוד בלתי מעוררבכפר באתיופיה, לשמאגלוץ' (זקני הק
הטבע נמצא עכשיו בשיא תפארתו.הנבטים הצעירים צמחו ויופיו של הטבע מועצם. ההתעוררות של האדמה והצמחים שגדלים מעוררים בי את הרצון לצאת לטבע, ולנשום את כל היופי הזההשנה החלטתי ללקט יותר. אני אוהבת ללקט. יש משהו בליקוט שמחבר אותי לשפע שקיים בעולם - כאן
עולמה של יהדות אתיופיה הוא כמעין מנגינה . מנגינה שכדאי להקשיב לה עם לב פתוח. ברגע שמקשיבים כך משהו אחר מתחיל לקרות...החשיבה המערבית שמאופיינת בחוקים ופרדיגמות מתקשה לא פעם להבין את העולם הרעיוני פילוסופי של יהדות אתיופיה. על כן משימה זו מוטלת ע
הקדמה להקדמה: הפרק הזה הוקלט כבר לפני חודשיים, הוא היה אמור לצאת במוצאי שבת של ה7.10...אבל החיים חזקים מהתוכניות שלנו והוא נשאר באתר, מחכה לזמן שלו ....החלטתי לשחרר אותו היום מכיוון שבפרק הזה אני מדברת בין היתר על חסידות- אחד מסמליה הבולטים של
אתמול קיימתי הרצאה בזום שהנושא שלה היה: חג הסגד והרלוונטיות שלו לימי המלחמה.  בעקבות הבקשות הרבות, שיחררתי את ההרצאה כפרק בפודקאסט.בפרק אני מדברת על חג הסגד, הנכסים הרוחניים של חג הסגד כגון קהילתיות וסולדריות ועוד רבים בסוף ההרצאה קיימנו דיון  
בימים האחרונים מרגישה חזק באוויר שאלות הקשורות לסיפור היהודי ולמערכת היחסים שיש לכל אחת ואחד החיים במדינה הזו עם הסיפור היהודי. . וגם אני , נוכח האירועים מוצאת את עצמי מהרהרת בושא הזה . כמורה לפילוסופיה  יהודית ותנ"ך יש לי  הרבה מה לומר על הנוש
יש באמהרית מילת נחמה שמרגשת אותי . המילה הזו בעיניי מפעימה משום שיש בה רבדים רבים - יש בה נחמה, הזדהות, ויותר מכך יש בה תקווה שעוד יבואו ימים טובים יותר. שהקושי והאתגר שהאדם נמצאים בו הוא בר חלוף, שיש לאדם את המשאבים להתמודד עם הקשיים שהוא נמצא
שלום לכולם,  מקווה שאתם בטוב (כמה שאפשר להיות בטוב בימים אלו) המלחמה בה אנו נמצאים מציפה בתוכי שלל רגשות ומחשבות, ובינהם גם הרהורים על החיים ועל הנושאים בהם אני עוסקת  בדר"כ: זהות, יהות יהודית, החיים באתיופיה, תודעה והלך רוח , חיים מסורתיים/כפר
מהם המסרים החינוכיים, ההתנהגויות, אמונות, ערכים, שקיבלנו מהורינו בירושה, ללא מילים? ליהודי אתיופיה ישנה משנה סדורה על פיה הם חיו.  זאת לא משנה כתובה בספר חוקים כלשהוא, אבל ישנן פרקטיקות חינוכיות מוסדרות וחזקות שאפשר למצוא אצל ההורים שלנו, ברגע
מהם המסרים החינוכיים, ההתנהגויות, אמונות, ערכים, שקיבלנו מהורינו בירושה, ללא מילים? ליהודי אתיופיה ישנה משנה סדורה על פיה הם חיו.  זאת לא משנה כתובה בספר חוקים כלשהוא, אבל ישנן פרקטיקות חינוכיות מוסדרות וחזקות שאפשר למצוא אצל ההורים שלנו, ברגע
לעשות. לעשות. להתקדם. לא לעצור.  ...מכירים את זה שהראש שלנו כל הזמן מאיץ בנו להתקדם, לבצע משימות, לא לנוחנראה שאנחנו מצפים מעצמנו להיות להיות בתנועה מתמדת, ללא הפסקה, מאמינים שזאת הדרך היצרנית ביותר לפעול...אבל מה קורה כשהלב לא שם, או כשהגוף עי
  התרבות הישראלית מאדירה אנשים מוחצנים, מהירי מחשבה ודיבור, שלוקחים מקום, שמביעים את עמדתם בחופשיות ובקול תרועה.מה עם ישראלים שהקצב שלהם שונה? איטי יותר, שקט, משתהה, מתבונן? איך אנחנו תופסים אנשים שהם שקטים יותר בסיטואציות קבוצתיות? כאלה שפחות
הפרק הזה הוא פרק מיוחד. בפרק הזה התארחתי בפודקאסט "ד"ר אמא" של ד"ר ענבל כהן מידן העוסק בחינוך ביתי,הורות ואמהות. למי שלא יודע/ת המשפחה שלנו היא משפחה בחינוך ביתי- זה אומר שהבנות שלנו לא הולכות לבתי ספר/גנים,אלא גדלות בבית (מה זה אומר גדלות בבית
מהו אקטיביזם וכיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפור של יהודי אתיופיה?  בבואם לממש את החלום על ירושלים יהודי אתיופיה הראו במעשיהם מידה רבה של עקשנות, יצירתיות, תושייה ותודעה חזקה.  בפרק זה אני מארחת את בנימין אקלום, מורה ומחנך,אקטיביסט ויזם חברתי.  שאבי
בשנות ה-70 של המאה ה-21 החלו יהודי אתיופיה לעזוב את כפריהם כדי להגשים חלום שפעם בלבבות ועבר מדור לדור במשך אלפי שנים.  אבל מה זה אומר לעזוב את הכפר? איך זה מתרחש? מה הם עברו בדרך? איך הם הרגישו? מה היו הקשיים במסע? ומה היה הכוח שהניע אותם? רחל
המסע של יהודי אתיופיה לירושלים טומן בחובו השלכות נפשיות ופיזיות שנותנות אותותיהן עד עצם היום הזה. מהי הטראומה שסובלים ממנה יהודי אתיופיה בעקבות המסע?ומהם הכלים להתמודדות טובה ומיטיבה עם השלכות הטראומה? שאלה מרתקת בעיני - האם למערב יש כלים לטפל
 איך מרגיש ילד בן 6 האחראי על עדר שלם של פרות?באתיופיה, ילדים וילדות  בני 6 כבר החזיקו בתפקידים בעלי אחריות גדולה. כדי לשמוע ממקור ראשון על הילדות בכפר , הזמנתי לשיחה את נגה דוד , איש יקר  מאוד. בשיחה מרתקת הוא סיפר על הילדות שלו בכפר, על הפחד
מהי האמונה הבסיסית האחת,  שמשפיעה על כל הוויתנו? על כל פעולותינו בעולם? אני מאמינה שאחת האמונות החשובות, המשפיעה על כל תחומי חיינו היא האמונה בטוב שבעולם ובטוב שבאדם. אחת הההנחות הנפוצות לגבי הקהילה האתיופית היא שהקהילה הזו היא תמימה, עדינה, לל
 סיפור אחד מאפשר הצצה לעוד הרבה סיפורים שלא סופרו, שקולם לא נשמע. הסיפור שמספרים על הקהילה האתיופית מכיל לא פעם מילים כגון: חלשים, מוחלשים, נזקקים, שקטים, ועוד... אבל אולי הסיפור שסופר עד כה (על ידי הממסד /התקשורת וכו)לא נכון, לא מדויק, מוטעה ו
, הגוף שלנו, המקום בו שוכנת הנשמה שלנו, בעזרת הגוף שלנו אנחנו מגשמים את המהווים והרצונות שלנו... אבל איזו מערכת יחסים יש לנו עם הגוף הזה? האם אנחנו מכבדים אותו ומספקים לו את התנאים שהוא צריך? יש מילה  באמהרית שאני מאוד אוהבת, המילה הבודדה  הזו
כיצד אנחנו מתמודדים כאשר רגש חזק מציף אותנו? והאם אנחנו מרגישים מספיק בנוח כדי להשען על הסביבה שלנו ברגעים אלו? בעולם הישן יותר, מפגשים עם השכן או השכנה היו למקור הכוח והעוצמה של האנשים.   זאת הייתה הנחמה שלכם, המקום שלהם לשתף, לחלוק. נדמה כי ב
 החיים של כולנו מלווים באירועים,מפגשים, ותמונות שמספרים לנו מי אנחנו ומאיפה באנו      כיוצאת אתיופיה יש אירוע אחד, או יותר נכון תופעה מסוימת שזכורה לי (ולשאר בנות ובני הקהילה שלי )היטב . הרגע עליו  אני מדברת הוא  :  רגע המפגש עם מבוגרים/זקני הק
בפרק זה תשמעו קטע מתוך ראיון שקיימתי עם קנובש, חברה וקולגה שלי, בו היא מתארת איך היא נאבקה על השם שלה אגלה לכם כמה שמות אמהריים יש לי וממי קיבלתי אותם ומה הקשר בין שמות לבין חווית השייכות והשבטיות שנטועה כל כך חזק בתרבות האתיופית  פרק אישי ומרג
Rate

Join Podchaser to...

  • Rate podcasts and episodes
  • Follow podcasts and creators
  • Create podcast and episode lists
  • & much more

Unlock more with Podchaser Pro

  • Audience Insights
  • Contact Information
  • Demographics
  • Charts
  • Sponsor History
  • and More!
Pro Features