בירקנאו היה מחנה גדול ולמעשה כבר בשלבי התכנון שלו הכוונה הייתה לבנות מסילת רכבת נפרדת שתשמש להכוונת הקרונות מהרמפה היהודית הישנה אל פנים המחנה – מציין פְּיוֹטְר סֶטְקֶבִיץ'. – אולם, עד סתיו 1943 לא בוצעו עבודות לקידום בניית המחנה עקב בעיות לוגיסטיות. בסופו של דבר, הרמפה הושלמה במאי 1944 – הוא מוסיף ומדגיש כי המסילות שמהן נוצרו פסי הרכבת המקשרים בין שתי הרמפות הובאו מברית המועצות על ידי חברה גרמנית שעשתה שימוש בעבדים.

סיום בניית הרמפה הביא איתו את תחילת "המצבע ההונגרי", כלומר מבצע גירוש של למעלה מ-400,000 יהודים מהונגריה לאושוויץ. לטענתו של סֶטְקֶבִיץ', זה ללא ספק הפך את תהליך הסלקציה וניתוב הנידונים לתאי הגזים ליעיל יותר, בשל המרחקים שהתקצרו בהרבה. מן הרמפה ניתן היה לצאת ישר לצריפי המגורים, בין אם במחנה הנשים או הגברים, שנמצאו במרחק של כ-100-200 מטר משם.

– בפרסומים שונים נטען כי מחנה בירקנאו היה מחנה השמדה, בעוד אושוויץ היה רק מחנה עבודה – מדגיש פְּיוֹטְר סֶטְקֶבִיץ'. – אין זה מדויק, כיוון שגורלם של אסירים בשני המחנות היה זהה. שכן, במידת הצורך הם הועברו מבירקנאו לאושוויץ ולהיפך. אסירי שני המחנות קיבלו את אותם מדי פסים, מספרים מאותה סדרה קועקעו על אמות ידיהם וכדומה. כמו כן, בכל הנוגע לריכוז האסירים במקומות שונים, הן באושוויץ והן בבירקנאו, מדובר בהשערה בלבד. באושוויץ היו כ-500-600 אסירים בצריף אחד ובבירקנאו היו כ-400 בחלל בגודל דומה. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהקרמטוריום ותאי הגזים באושוויץ הפסיקו את פעילותם בתחילת 1942 ו-1943, ובבירקנאו תאי הגזים היו פעילים למעשה עד תום קיומו של המחנה – הוא מוסיף. 

יָאצֶק לָחֶנְדְּרוֹ מדגיש כי כל הקומפלקס של המחנה היה גדול בהרבה מהאזור של אושוויץ-בירקנאו. לאורך כל תקופת פעילותו של המחנה היו כמעט 50 מחנות משניים נוספים שמוקמו באזורים שונים. חלקם הוקמו בסביבת המחנה הראשי, אך הם קמו גם במפעלים, מכרות ומפעלי פלדה במָלוֹפּוֹלְסְקָה המערבית ובשְׁלֶזְיָה העילית. בשנים 1943 ו-1944 רוב האסירים במחנות המשנה הללו היו יהודים. הוטלו עליהם עבודות מפרכות שונות, אך היו מקומות יוצאי דופן כמו מחנה המשנה בּוֹבְּרֵק, שבו יוצרו סוגים שונים של רכיבים קטנים עבור חברתSiemens והועסקו בו מומחי מכניקה עדינה וחריטה. שם תנאי העבודה היו טובים במיוחד. מצד שני, התנאים במכרות היו קשים מנשוא ורבים מהאסירים היהודים לא היו רגילים לעבודה פיזית אינטנסיבית מתחת לאדמה, לכן הם איבדו את חייהם או שלא היו מסוגלים לסבול זאת נפשית והתאבדו.

הפודקאסט נוצר במסגרת פרויקט של הקרן המזרח אירופאית על שם יאן נובאק-יז'וראנסקי, במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית. פעולה במימון משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית בתחרות "דיפלומטיה ציבורית 2022". הפרסום מבטא את דעות המחבר בלבד ואינו מצביע על עמדתו הרשמית של משרד החוץ של הרפובליקה הפולנית

תרגום לעברית: מאיה ברבור